איש: היי, אישה, תאמרי לי, מה את מרגישה? בין כל החיפושים בעקבות האהבה היחידה, אנחנו הגברים, מוצאים אותך תמיד אבודה.
אישה: תאמר לי בחור, אתה לא חושב שהגעת קצת באיחור..?!
לא תוכלו לשנות או להגיע להבנה. אתם עדיין לא מבינים שהנפש של האישה שונה?!
איש: ובכל זאת, אישה לא מובנת, את הרי יודעת שתמיד את מעניינת,
ואם יסתיים החיפוש התמידי, אז היות אישה לא יהיה עוד נכס בלעדי.
אישה: תקשיב, בחור יקר, אתה לא חושב שזה מיותר? לחפש ולנסות להבין את הברור מאליו – הרי כל רצוננו הוא לראות את הגבר יוצא מכליו.
איש: לא כל בחור בעבור הוכחה את ליבו יתיך…
אישה: המתן בחור, והנח לי להמשיך – אם תראו בנו דבר מתבקש, אם האישה לא תוסיף להתעקש, אם תקראו בנו כמו ספר פתוח – אנחנו לא נוכל לנוח.
איש: בבקשה אישה, את בכלל מבינה מה את עושה?! אתן, הנשים המכירות נפשו של כל גבר, מודעות לגודלו של השבר? תמיד אתן רגישות יותר מאיתנו, אף פעם לא באמת שלנו.
אישה: ילד טיפשון – הרי אתה היית פה ראשון! הענקת לנו חיים מתוך הצלע האנושית, מדוע חשבת שהאישה זועקת עוד מבראשית? תמיד
אתם יותר מוצלחים בכל, אף פעם לא מעיזים לשאול!
איש: אישה שתמיד יודעת הכול, את יודעת שבלעדיכן הגבר לא יכול?
נכון הדבר שהענקתי לך צלע אנושית, אך לא חשבתי אף פעם שתקומי ותהפכי לכל כך ממשית.
אילן מויאל, אמן Ilan Moyal Artist 
כתיבת תגובה