„הנוסע השמיני של המערכת”: זִינוֹמוֹרָה

היא אינה נטרפת — היא נושאת.

היצור אינו תוקף מן החוץ, אלא מגיח מתוך המקצוע עצמו:

הפיקוח, הנהלים, ההורים, ההנהלה, הפחד, המשמעת —

כולם מתלכדים לכדי גוף זר אחד, החי בתוך גוף המורה.

זינומורה היא דמות של היעשות כפויה:

המורה כמרחב אירוח למערכת,

הגוף המקצועי כרחם של משטר חינוכי,

והשקט — כתנאי הישרדות.

זהו הנוסע הפדגוגי:

לא מפלצת בדיוני אלא דימוי של מקצוע שנעשה זר למי שנושאת אותו.

Zינוֹמוֹרָה היא לב תערוכת המחאה "מורות מתות בסתר", אשר נוצרה במהלך היעשותה.