מניפסט טראנסיזם TransisManifesto

This manifesto seeks resonance, collaboration and critical engagement across borders

ההודעה שלך נשלחה

Transism is not an idea, but a way of life through a process of becoming.טראנסיזם אינו רעיון, אם כי דרך חיים באמצעות תהליך של היעשות.דימוי:Ilan Moyal
TRANSIS - Trans identities  Talk to us

The Trasism Manifesto – ILAN MOYAL, Digital Image

TRANSISM: The movement of becoming

The English version, landing page

TransismManifesto English הורד

טראנסיזם – ערך מושגי ופילוסופי

מהו טראנסיזם?

טראנסיזם הוא מושג פילוסופי-קיומי ואמנותי, אשר נולד כתגובה לגירוש, הדרה וחוסר-נראות של קולות שוליים, ובפרט של קולות קוויריים וזהויות טרנסיות, במרחב התרבותי והחברתי בישראל ובעולם.

הטראנסיזם מציע מהלך של שחרור מן ההגדרה וההכלה באמצעות הפיכה עצמית למיתוס חי, תוך שימוש בכלי ביטוי אמנותיים, לשוניים, גופניים וטקסיים.

הטראנסיזם איננו תנועה אידיאולוגית ואיננו מבקש לייסד סדר חדש; הוא הצעה קיומית להתהוות דרך טראנס קיומי ומיסטי, שבמרכזו היעשות תמידית: האדם אינו "הוא", אלא "הנעשה"; לא זהות – אלא תהליך.

עקרונות היסוד

הטראנסיזם נשען על חמישה עקרונות יסוד – המכונים "זרעי הטראנסיזם" – והם מהווים את ליבת הגותו:

1. העצמי כמעשה־התהוות

אין אני – אלא נהיה. כל ניסיון להגדיר אותי קובע את מותו של הפוטנציאל שלי.

הטראנסיזם רואה את הסובייקט כישות בהתהוות מתמדת. אין בו גרעין מהותי יציב, אלא תנועה חיה של שינוי. מכאן נגזר סירוב להגדרות סופיות, וחתירה לקיום המבוסס על פתיחות תמידית.

2. שוליות כהתגלות

המודרך בידי הכאב – נוגע באמת שאין לה ייצוג.

הקיום השולי אינו סבל נסבל אלא נקודת גישה לאמת נסתרת. הטראנסיזם הופך את המקום המודר, המושתק או המבוזה, לקרקע של חוכמה חיה ומקור השראה. זהו תהליך שבו השוליים הופכים למרכז שירי-מיתי.

3. היעשות-מיתוס

האדם אינו גיבור, אך יכול להפוך לדימוי טקסי.

הטראנסיזם מבקש להעניק לכל יחיד ויחידה אפשרות להיעשות־מיתוס. זהו אקט של גאולה־עצמית דרך אסתטיקה ריטואלית: הגוף, הדימוי, הפעולה, הבדיה – הופכים לכלים של התמרה ולאמת פנימית.

4. חירות קיומית כציווי אמנותי

החירות אינה ניתנת – היא מופעלת.

הטראנסיזם אינו מבקש צדק אלא שחרור. הוא שולל את ההמתנה לאישור מוסרי או פוליטי ומבקש להפעיל חירות קיומית באמצעות בחירה מודעת ביצירה, פעולה, הופעה ודיבור.

5. השתקפות כהכרה

אני נברא בתוך מבטך, אך איני נשלט על ידו.

הטראנסיזם מנסח את הקיום לא רק כסובייקט אלא גם כהשתקפות – בין אדם לאדם, בין יצירה לצופה, בין זהות לאשליה. הוא מכיר בכך שאין "אני" יציב אלא הדהוד תמידי, אך אינו מבטל את המשמעות האישית הנולדת מתוך ההכרה.

טראנסיזם כאמנות

הטראנסיזם בא לידי ביטוי ביצירה חזותית, תיאטרלית, ספרותית וקולנועית – ובמיוחד בעבודותיו של האמן והפילוסוף אילן מויאל, שהגותו הפכה לבסיס מעשי לפעולות אמנותיות ותרבותיות.

מהלכים כגון "משואה לדנה", לידתה של טראנסיס כדמות מיתית־טרנסית, וכן סרטוני "חמשת עקרונות ההוראנסיזם", מבטאים את המהלך הטראנסיסטי בפעולה: שימוש בייצוג כדי לפרום ייצוג, שימוש באסתטיקה כדי לזעזע את תפיסת העצמי, ושימוש בגוף כדי לפרק את הגוף.

טראנסיזם ודת

לצד הפן האמנותי, הטראנסיזם מתכתב עם יסודות דתיים ופילוסופיים: מהיהדות – הוא שואב את רעיון הבחירה החופשית המדעת; מן ההגות הזרטוסטרית – את מימד הקריאה והשליחות; ומן הפילוסופיה הקווירית – את ערעור היסודות הקבועים של זהות, מוסר וחוק.

אך בשונה מהדת, הטראנסיזם אינו דורש אמונה, אלא נוכחות.

זהו אקט רצוני של כניסה למהלך טרנספורמטיבי שמתקיים בגוף ובתודעה גם יחד.

לסיכום

הטראנסיזם הוא תנועה פנימית.

הוא שפה, דמות, מבט, סירוב – ובעיקר הזמנה לא להיות כפי שנאמר לך שאתה.

הוא פתוח לכולם – אך לא מפויס.

הוא רך – אך מסוכן.

הוא חזון – אך גם מעשה.