בין אישה לאיש/דיאלוג רגשי-לוגי

איש: היי, אישה, תאמרי לי, מה את מרגישה? בין כל החיפושים
בעקבות האהבה היחידה, אנחנו הגברים, מוצאים אותך תמיד
אבודה. 


אישה: תאמר לי בחור, אתה לא חושב שהגעת קצת באיחור..?!

לא תוכלו לשנות או להגיע להבנה. אתם עדיין לא מבינים שהנפש של 
האישה שונה?! 


איש: ובכל זאת, גברת לא מובנת, את הרי יודעת שתמיד את מעניינת,
ואם יסתיים החיפוש התמידי, אז היות אישה לא יהיה עוד נכס
בלעדי. 


אישה: תקשיב, איש יקר, אתה לא חושב שזה מיותר? לחפש ולנסות  
להבין את הברור מאליו – הרי כל רצוננו הוא לראות את הגבר יוצא
מכליו. 


איש: לא כל בחור בעבור הוכחה את ליבו יתיך… 


אישה: המתן בחור, והנח לי להמשיך – אם תראו בנו דבר מתבקש, אם
האישה לא תוסיף להתעקש, אם תקראו בנו כמו ספר פתוח – 
אנחנו לא נוכל לנוח. 


איש: בבקשה  אישה, את בכלל מבינה מה את עושה?! אתן, הנשים 
המכירות נפשו של כל גבר, מודעות לגודלו של השבר? תמיד אתן 
רגישות יותר מאיתנו, אף פעם לא באמת שלנו. 


אישה: ילד טיפשון – הרי אתה היית פה ראשון! הענקת לנו חיים מתוך
הצלע האנושית, מדוע חשבת  שהאישה זועקת עוד מבראשית? תמיד 
אתם יותר מוצלחים בכל, אף פעם לא מעיזים לשאול! 


איש: אישה שתמיד יודעת הכול, את יודעת שבלעדיכן הגבר לא יכול?
נכון הדבר שהענקתי לך צלע אנושית, אך לא חשבתי אף פעם שתקומי 
ותהפכי לכל כך ממשית.